כשענן הפיטורים מרחף מעל
מאת ציפי | צפיות: 1,663 | תגובות: 0
חושש מפיטורים? עסוק בבניית תסריטים שמתארים את חייך וחיי משפחתך מרגע קבלת הודעת הפיטורים? מודע למחיר שגובה פחד זה? איך מתמודדים? במאמר שלפניך נציג את הסיבות ל"אי ביטחון תעסוקתי", ההשלכות והתגובות השכיחות, ונמליץ על דרכי הפעולה המועדפות.
כשענן הפיטורים מרחף מעל
חושש מפיטורים? עסוק בבניית תסריטים שמתארים את חייך וחיי משפחתך מרגע
קבלת הודעת הפיטורים? מודע למחיר שגובה פחד זה? איך מתמודדים?

במאמר שלפניך נציג את הסיבות ל"אי ביטחון תעסוקתי", ההשלכות והתגובות
השכיחות, ונמליץ על דרכי הפעולה המועדפות.


שוק העבודה הגלובלי חווה בעשורים האחרונים תנודתיות רבה ובתדירות הולכת
וגדלה. אחד ממאפייניו הבולטים הוא כניסת עובדים חדשים בצד גלי פיטורים גדולים
ובלתי צפויים. גלי הפיטורים שהתאפשרו "הודות" לחוזי העסקה לטווח קצר, העדר
מחויבות ההנהלה לעתידו של העובד, והעדר הגנה של איגוד מקצועי, פגעו לא רק
באלה שפוטרו, גם אלה שנשארו בארגון נפגעו, הם החלו לסבול מאי ביטחון תעסוקתי.

1. מהו "אי ביטחון תעסוקתי" (Job Insecurity)

אי ביטחון תעסוקתי הוא תחושה סובייקטיבית של העובד לגבי הסבירות שהוא יאבד
את עבודתו בקרוב (1). בעקבות תחושה זו הוא יחווה אי וודאות בעוצמות שונות,
לעיתים לאורך תקופה ממושכת, ולפעמים ללא כל אחיזה במציאות. בעוצמות
הגבוהות ההרגשה הזו תהייה מלווה בדריכות רבה ובפחד שיערערו את הערכה
העצמית, יגרמו לירידה במוטיבציה לעבוד, וישנו את התוכניות שלו בתחום הבית
והמשפחה.

אי ביטחון תעסוקתי שונה מפיטורים או אבטלה. כשעובד מפוטר הוא נמצא במצב
של חוסר תעסוקה, זה מצב ברור, יש לו זכויות ותמיכה מוסדית (למשל: דמי אבטלה)
והוא יכול להתחיל לבצע מהלכים לחיפוש עבודה ולהתארגנות כלכלית. לעומת זאת,
כשעובד חווה אי ביטחון תעסוקתי, אין לו לגיטימציה להפסיק את המחויבות שלו כלפי
מקום העבודה, הוא חייב להמשיך לעבוד, ובמקביל להתמודד עם השאלה מה יהיה
מחר, מה ניתן לעשות כדי להבטיח פרנסה בעתיד. מחקרים מגלים שהלחץ הנפשי
הנגרם מהחשש מפיטורים גדול יותר מהלחץ בעקבות פיטורים בפועל. ההמתנה לאירוע
יוצרת לחץ גבוה יותר מחוויית האירוע עצמו. על פי Lazarus & Folkman
(2) כשתקופת אי הוודאות נמשכת לאורך זמן והלחץ גובר, מתקשה העובד להפעיל
את המשאבים האישיים שאותם הוא יודע להפעיל בצורה אפקטיבית במצבי לחץ
אחרים בחיים.

2. איך מתפתח אי ביטחון תעסוקתי

אי ביטחון תעסוקתי מתפתח בשלבים. בהכללה ניתן להצביע על ארבעה שלבים
עיקריים:
א. התוודעות לסימנים מדאיגים: העובד נחשף לסימנים ואיתותים המבשרים משבר
בארגון בו הוא מועסק או בסביבתו כגון: קשיים וקיצוצים תקציבים, חשש לצמצומים,
התייעלות, או איתותים מהמעסיק המצביעים על חוסר שביעות רצון מתפקודו.
ב. מתן פרשנות לסימנים המדאיגים: העובד נותן פרשנות לסימנים ומגיע למסקנות
לגבי מידת היציבות התעסוקתית שלו בהווה ובעתיד הקרוב. מסקנות אלה מלוות
בתחושות שונות (החל מדריכות וערנות בלבד ועד דאגה ופחד), הוא גם עשוי לשאול
את עצמו: האם הסימנים הקיימים מספיקים וחד משמעיים, או שכדאי לחכות לסימנים
נוספים. האם הסימנים מנבאים בוודאות את פיטורי, או שניתן לפרש אותם אחרת,
למשל, כדרישה לשפר את הביצוע, להגדיל את המאמץ, ולאו דווקא כפיטורים.
ג. ביצוע הערכת מצב: לאור הפרשנות שבשלב ב', העובד מבצע הערכת מצב לגבי
הסבירות שיפוטר, ולגבי העלות והתועלת שיפיק מנקיטת צעד כלשהו בעיתוי כזה או
אחר.
ד. תגובה, בחירת דרך ההתמודדות:
בספרות מתוארות תגובות שונות: התעלמות והכחשה, הגברת הדריכות והמאמץ
בעבודה כדי להרשים את הממונים כדי לבטל את "רוע הגזרה", יציאה למאבק
קולקטיבי מול ההנהלה, או מעקב ואיסוף מידע כדי להבטיח קבלת החלטה שקולה יותר
דן יעקובסון (3).

3. מה משפיע על רמת אי הביטחון התעסוקתי ואופן ההתמודדות

תחושת אי הביטחון התעסוקתי ואופן ההתמודדות מושפעים ממשתנים אישיים כגון:
המצב הכלכלי והבריאותי של העובד, הביקוש שיש למקצוע שלו בשוק, התמיכה
הנפשית שהוא מקבל מהמשפחה והחברים, או האם התנסה בעבר במצב כזה.
בנוסף קיימים משתנים אישיותיים, משתנים הקשורים למכלול התכונות הנפשיות
המשפיעות על המחשבות התחושות וההתנהגויות של העובד. להלן פרוט שלושת
המשתנים החשובים.
א. המרכזיות וההשפעה המיוחסת למקום העבודה: מי שחווה את עבודתו
כגורם דומיננטי בחייו ובחיי משפחתו (מבחינה כלכלית, חברתית ואישית) יחשוש
מאד מפיטורים, יפרש את הסימנים המבשרים כמבשרי פיטורים וודאיים, ויסבול
מאי ביטחון תעסוקתי בעוצמה גבוהה. לעומת זאת מי שאינו מייחס חשיבות
מרכזית למקום העבודה יסבול מאי ביטחון תעסוקתי בעוצמה נמוכה.
ב. תחושת השליטה על המצב - המידה שבה העובד חושב ומרגיש שהוא יכול
להשפיע על המצב הצפוי ועל הביטחון התעסוקתי שלו בעתיד. מדובר במשתנה
המוכר "כמיקוד שליטה פנימי/חיצוני". כשהעובד הוא בעל מיקוד שליטה חיצוני
הוא מאמין שאין לו שליטה על המצב בו הוא נתון, לכן הוא יהיה חסר אונים מול
הסימנים המדאיגים, ומהר מאד יגיע להכרה שהפיטורים שלו וודאיים. לעומת זאת,
עובד בעל מיקוד שליטה פנימי, יאמין ביכולת שלו להשפיע על מצבו התעסוקתי
הנוכחי והעתידי,הוא יזהה ויפרש את הסימנים המדאיגים באופן שקול יותר,
הערכת המצב שלו לא תוביל בהכרח לתחושה "שהחרב מונחת על הצוואר",
הוא ינסה לבדוק אם מה שקורה נובע מהתפקוד שלו ואם כן, יפעל כדי להקטין
את רמת הסיכון.
ג. נטייה למצבי רוח שליליים - נטייה לכעס, פחד, ודיכאון בשל תפיסת עולם
שלילית. עובד בעל נטייה כזו יהיה נתון ללחץ ברמה יותר גבוהה מאחרים, ולכן
כל סימן ולו הקל ביותר שיקלוט מסביבת העבודה יתפרש כאינפורמציה שלילית
בעלת עוצמה גבוהה, ויתורגם לתחושת סכנה וודאית למקום העבודה שלו.

4. מהן התוצאות של אי ביטחון תעסוקתי

אי ביטחון תעסוקתי כשהוא נחווה בעוצמה בינונית או נמוכה, עשוי להוביל
לתוצאות חיוביות, בעיקר לעלייה במוטיבציה, תפקוד טוב יותר וירידה בשיעור
ההיעדרויות. אך אלה הן תוצאות יחסית מעטות וקצרות טווח. משקל רב יותר
יש לתוצאות השליליות. ברמת הארגון: ירידה במחויבות כלפי ההנהלה והארגון
ופגיעה בלכידות החברתית. ברמת העובד: פגיעה לעיתים בלתי הפיכה בבריאות
הנפשית והפיזית: עלייה בלחץ הדם, חרדה, רגזנות, קשיי ריכוז, נדודי שינה,
כאבי ראש, אלכוהוליזם ועוד. במצב פיזי או נפשי כזה העובד עלול לקבל החלטות
פזיזות לדוגמא, לא להמתין ולהודיע על התפטרות, לחפש באינטנסיביות ובחוסר
יעילות מקום עבודה חדש.

5. איך מתמודדים?

אם אתה חווה כרגע אי ביטחון תעסוקתי, אנו מציעים לך לאמץ את ההמלצות הבאות:

א. בדוק את הסימנים המדאיגים שנחשפת אליהם, נסה להגדיר אותם ולבחון
את האמינות ואת המשמעויות של כל אחד מהם בצורה מפוקחת ולא רגשית.
כדאי להתייעץ עם אנשים שאתה סומך על שיקול דעתם.

ב. חפש מקורות מידע מהימנים נוספים, אל תתכנס בפינה, הייה אקטיבי,
השתדל להיות מקושר לאנשים רבים במקום העבודה כדי להיחשף למקורות
מידע חדשים, להוסיף סימנים משמעותיים או לבטל סימנים המסתברים כזניחים
או מטעים.

ג. בדוק אם קיימות אופציות תעסוקתיות נוספות בארגון. גם אם החשש
מפיטורים גדול, עדיין קיימת אפשרות להשתלב ביחידות אחרות ובתפקידים
אחרים בארגון. עקוב אחרי מכרזים פנימיים, צור קשר עם גורמים שיש להם
ידע על משרות פנויות כגון: מחלקת כוח אדם, והגב במהירות לכל אופציה
תעסוקתית רלבנטית.

ד. המתן והתמקד בעשייה
- אם אתה מרוצה במקום העבודה, ואפילו רואה אפשרות להתקדם בו בעתיד,
ההמלצה היא להמתין עד שתמונת המצב תתבהר.
- תוך כדי המתנה שפר את ביצועיך בעבודה, גלה מעורבות רבה יותר בקשר
שלך עם ממשקי עבודה חשובים, כדי שתקופת אי הוודאות תעבור בתחושה
שאתה פועל לשיפור סיכוייך להישאר בארגון.
- במצבי דחק חשוב להיות אקטיבי. הצטרף לפעילות ספורטיבית קבועה
שתשפר את הרגשתך הפיזית והנפשית, בחן אפשרות להשתלב בפעילות
התנדבותית שתתן סיפוק ומשמעות לחיי היומיום שלך, טפח תחביב או למד
להנאתך.

ה. שתף והתייעץ עם משפחתך וחבריך חשוב שתחלוק את המידע, התחושות
והחששות שלך עם בני המשפחה והחברים. הם יסייעו לך לנתח את המצב
בצורה אובייקטיבית יותר, להפיג את תחושת הבדידות, ויספקו תמיכה ועידוד
במהלך תקופת אי הוודאות.

ולסיום, זכור!

אי ביטחון תעסוקתי היא תחושה שכיחה ומתמשכת. כמו בעבר, כך ממש ברגעים
אלה, מאות אלפי עובדים בארץ ובעולם חווים אי ביטחון תעסוקתי, רבים יחוו
אותו גם בשנים הבאות. אין הדבר מצביע בהכרח על פגם בכישוריהם המקצועיים או
באיכות התפקוד שלהם בעבודה.

אי ביטחון תעסוקתי אינו בהכרח רע, לעיתים הוא מעורר מוטיבציה, מעודד
שיפור של התפקוד, ומהווה מנוף לשינוי מבורך. עובדים רבים שהתמודדו עם אי
ביטחון תעסוקתי, תוך הפעלת יצירתיות וחדשנות, יצאו נשכרים.

.
,
(1) M.Sverk & J.Hellgren & K.Naswell. "No Security: a meta - analysis of job insecurity and its consequences", Journal of occupational health psychology, vol.7, no.3, p. 243, 2002

(2) M.Sverk & J.Hellgren & K.Naswell. "No Security: a meta - analysis of job insecurity and its consequences", Journal of occupational health psychology, vol.7, no.3, p. 244, 2002

(3) דן יעקובסון, תגובות הפרט במצבי אי ביטחון תעסוקתי, מודל תיאורטי, חברה ורווחה, ז'/2, 1986
אודות הכותב: ציפי לבקוביץ
http://www.zipilevkovitch.co.il/page1.html
כדי להגיב למאמר זה עלייך להתחבר למערכת: אני מחפש/ת עבודה | אני מעסיק/ה
אין תגובות למאמר זה.