תכנון אחסון ובניית אסטרטגיות ליקוט
מאת יהושוע | צפיות: 1,164 | תגובות: 0
אופי התחרות בשווקים רבים, מביא למצב בו תכנון מוקדם של שרשרת האספקה נעשה מחויב, לקוחות דורשים את רמת השירות הגבוהה ביותר ובמחיר הנמוך ביותר. ליקוט הזמנות יעיל מהיר ומחושב הוא תוצר של תכנון מוקדם. החל מתכנון המחסן, תכנון האחסנה, תכנון נתיב הליקוט, מיקום הפריטים בנתיב הליקוט ועד לשימוש בציוד המתאים למשימה, הכל מוכוון ומחושב בכדי לייעל ולמצות את יכולת הארגון לבצע משימותיו ועל ידי כך לייצר יתרון מול מתחריו, כמו כן בכדי לעמוד בסטנדרטים המתפתחים בתחום. מאמר זה מראה גישה מודרנית המתאימה לצרכים היום

הקדמה
אופי התחרות בשווקים רבים, מביא למצב בו תכנון מוקדם של שרשרת האספקה נעשה מחויב, לקוחות דורשים את רמת השירות הגבוהה ביותר ובמחיר הנמוך ביותר.

תהליכי האחסון והליקוט הינם חלק מרכזי בשרשרת האספקה, מיצוי תהליכים אלו כמו כל שרשרת האספקה - דורש תכנון מוקדם.

ארגונים שואפים לספק את המוצרים והשירותים שלהם בצורה מהירה, זולה וטובה יותר, ועל ידי כך ליצור יתרון תחרותי, בכלל, הרגלי הצריכה ותהליכי הגלובליזציה אינם מותירים מקום לארגונים איטיים ו/או לא יעילים.

ליקוט הזמנות יעיל מהיר ומחושב הוא תוצר של תכנון מוקדם.
החל מתכנון המחסן, תכנון האחסנה, תכנון נתיב הליקוט, מיקום הפריטים בנתיב הליקוט ועד לשימוש בציוד המתאים למשימה, הכל מוכוון ומחושב בכדי לייעל ולמצות את יכולת הארגון לבצע משימותיו ועל ידי כך לייצר יתרון מול מתחריו, כמו כן בכדי לעמוד בסטנדרטים המתפתחים בתחום.
על מנת שנוכל לתכנן תהליכים אלו וליישמם בצורה מיטבית, על המתכנן לאסוף את כל הנתונים הקשורים לצריכה, לתנועות הפריט, לכמויות, לנפח, לאופי הפריטים, ליכולות, לציוד ולמשאבים שברשותו, כמו כן – לקחת בחשבון את היסטוריית הביקושים ואת יעדי המכירות בתוכנית העבודה או השיווק של הארגון.
ארגונים רבים מתייחסים ליכולת התפעול שלהם מול המצב הקיים (אמצעים, כוח אדם, מקום ויכולת ספיגה בזמן נתון), קורה ואותם ארגונים קובעים לעצמם יעדי מכירות שאפתניים ובדרך כלל זונחים את הצורך להיערך תפעולית למימוש היעדים.
במקרים אלו, במידה ויתממשו היעדים, ימתחו אברי התפעול של הארגון לעיתים עד לפקיעתם.

להלן הצעדים העיקריים לתכנון,
מטעמי עריכה חולקה כתבה זו לשלושה חלקים :

פרק ראשון :
1. איסוף נתונים.
2. תכנון האחסנה.
• מאפיינים לתכנון מהירות/זמינות האיתור.
• מאפיינים לתכנון פריטים בנתיב הליקוט.

פרק שני :
3. תכנון נתיב הליקוט
• מאפיינים לתכנון נתיב הליקוט.
• מאפיינים לתכנון נקודת סיום הליקוט.

פרק שלישי :

4. תכנון אסטרטגיות ליקוט.
5. עיכובים אפשריים.
6. משוב – היזון חוזר ובצוע פעולות מתקנות.

. איסוף נתונים

בבואנו לגבש החלטה לגבי תכנון האחסנה ותכנון אסטרטגיית הליקוט נתחיל באיסוף נתונים.
כל הנתונים הנוגעים לפעולה ולפעילות המתוכננת רלוונטיים.

איסוף נתונים וניתוח תנועות יבוצע על פי השלבים הבאים :
1. ניתוח צריכת מוצרים, יש להבין האם מדובר במוצר עונתי, פרויקט או בצריכה שוטפת. הדבר ישפיע על ההערכות המתאימה וכן על טווח תאריכי הדוחות אותם נפיק.
2. דוחות מכירה.
• יש לגבש טווח תאריכים להפקת הדוחות, בכדי לנטרל גורם עונתי יש להתייחס לפחות לשלושה רבעונים.
• נדרש ללמוד את נתוני הצריכה ולהתגבש לגבי מלאי הביטחון – נקודת ההזמנה או הרענון.
• לבדוק האם ישנה מגמה בנתונים.
3. תחזית מכירות ויעדים.
• בתוכנית העבודה או השיווק ישנם בוודאי יעדים, נדרש לבדוק את רמת פרוט התוכנית, האם היעד הוא כללי או יעד הנשען על תחזית מכירה מפורט למוצרים.
4. התוצרים של ניתוח הדוחות והתחזית יהיו בין היתר :
• אפיון ודרוג הפריטים הפעילים והיקפי הצריכה.
• אפיון מלאי איטי וקבלת החלטות לגביו.
• גיבוש ימי מלאי לפריטים.

על סמך הנתונים עד כה, לאחר דרוג הפריטים, נתמקד במה שנדרש עבור תכנון האחסנה :


א. נלמד את המוצר, גודל, משקל, סוג אריזה, תכולה, הנחיות אחסנה ומאפיינים רלוונטיים נוספים.
ב. נבדוק האם דרושה פעולה נוספת במוצר, האם הוא חלק מסט או ממערכת וכו..
ג. האם הוא יסופק עם מרכיבים נוספים ?
ד. ננתח את האספקות של המוצר, כמה פריטים נדרשו בהזמנה, האם הוא נמכר באריזה שלמה או ביחידות חלקים משטחים וכו..
ה. על פי היסטוריית הביקושים, האם המוצר עונתי או צריכה שוטפת, אם נוכל – נקבע את נקודת הזמנה או הרענון דינמית* (מלאי בטחון).

* נקודת הזמנה דינמית (להבדיל מנקודת הזמנה סטאטית הדורשת תחזוקה) נבחנת בזמן אמת, בעת בדיקת המלאי ביחס לממוצעי המכירות העדכניים.

עתה, לאחר איסוף ולימוד הנתונים נגבש את החלטתנו בקשר למיקום ושיטת האחסנה.

2. תכנון האחסנה

שיטות האחסנה התפתחו עם השנים, נוספה יכולת עתירת ציוד, ניהול המחסן דורש היום יותר מתמיד – ידע וכישורים בהפעלת מערכות ממוחשבות. כמו כן יכולת והבנה ביישום שיטות האחסנה מולם, על רצפת המחסן.

הרבה זמן עבר מהשיטות בהן מלאי היה מנוהל בכרטסת ומחסנאים היו אותם מומחים שאי אפשר היה למצוא משהו בלעדיהם.
התחום התפתח מאוד, הידע הפך להיות נחלת הרבים, הטכנולוגיה זמינה ומאפשרת ראיה כוללת וכלי נהדר לבצוע.

תכנון האחסנה יתבצע בהתאם לראייה הכוללת, הלוקחת בחשבון את כיוון הליקוט המתוכנן.


מאפיינים לתכנון אחסנת פריטים :

תכנון האחסנה יהיה תמיד ביחס לתנאי האחסנה ולציוד הקיים, מידוף, מלגזות, מלקטות, אחר. (זה הזמן לבחון את האמצעים ביחס לצרכים המתפתחים).

ככלל, שטח רצפה או שטח ליקוט בגובה העיניים נדרש יותר ובאופן טבעי מוגבל.
בדרך כלל איתורים כאלה מסומנים כ"איתורים מהירים", במחסנים רבים התגברו והגדילו את שטחי האיתורים המהירים על ידי התקנת גלריות או על ידי שימוש במלקטות וכדומה, חלוקת המלאי לאיתורים תתבצע כמובן בהתאם למסקנות ולמידע שהתגבש מאיסוף הנתונים.

א. פריטים יאוחסנו על פי התכנון, בדרך כלל כשעל רצפת הליקוט או המדף תהיה כמות המיועדת לליקוט מהיר ויתרת המלאי על מידוף גבוה ואיטי.(מלאי עתודה או מחסנית).
ב. מוצר העתיד להיות מלוקט במשטחים יקבל באופן טבעי מקומות גבוהים יותר, שכן ממילא ליקוטו דורש מלגזה, רענון המלאי דורש גם הוא שימוש במלגזה או אמצעי להורדה או הבאת המלאי.
ג. פריטים האמורים להיות מלוקטים באריזות או במגשים או כאלו המלוקטים כפריט בודד ממדף או מתוך אריזה יקבלו מקום על רצפת הליקוט או על המדפים הנמוכים יותר.
ד. פריטים כבדים ימוקמו בדרך כלל נמוך.
ה. פריטים הרגישים לחום ימוקמו בדרך כלל נמוך או במקום עם בקרת טמפרטורה.
ו. פריטים המסופקים תמיד עם פריטים אחרים ימוקמו קרוב ככל האפשר האחד לשני, הדבר נכון לחלקים מאותו עץ מוצר, לאביזרים שנמכרים ביחד, למוצרים המאופיינים לפלח שוק מסוים (סביר להניח שלקוח שרוכש חבית חמוצים לא ירכוש בקבוקון קטשופ קטן אלא דלי קטשופ וכו..).
ז. מוצרים הנמכרים בכמויות גדולות יחסית – יקבלו מדף גדול יותר או מיקום כפול.
ח. פריטים יאוחסנו באזורים או במעברים על פי ספקים או על פי משפחות מוצר – לפי הענין.
ט. באופן טבעי רצוי ונדרש להרחיק מוצרים נדיפים, נזילים ובעלי ריח חריף ממוצרים סופגים או מוצרי מזון וכן על פי תובנה זו לגזים דלקים חומרי דישון ועוד..ועוד..
י. מוצרים קטנים ויקרים בארונות סגורים וכו..

כמובן שאין כוונה ברשימה זו לכסות את כל המאפיינים אלא את התובנות להן.

מאפיינים לתכנון מהירות/זמינות האיתור :
א. איתורים בגובה ליקוט ידני, בנתיב הליקוט המתוכנן, שגישתם קלה וזמינותם גבוהה יסומנו בד"כ כאיתורים מהירים, במידה וקיים ציוד כמו מלקטות ניתן בהחלטה לסמן כאיתור מהיר את האיתורים בגובה הליקוט האפשרי.
ב. איתורים גבוהים או רחוקים או כאלה שמשמשים לאחסנה כ"מחסנית" יסומנו בד"כ כאיתורים איטיים.
ג. מקובל לסמן איתורים באותיות A,B,C כש-A מהיר יותר.
ד. איתורים כמו מערכת אחסנה כפולה או בשיטת DRIVE IN יסומנו בהתאם לאופי הפעילות המתוכננת בהם ולמיקומם בנתיב.

סיכום פרק ראשון :

אספנו מידע מפורט על הפריטים וקבענו איך להגדיר איתורים.
כמו כן ניתן לפתוח ולאפיין אזורים ולהגדיר להם "מהירות" כפי שנעשה באיתורים.

בצענו את הצעדים הראשונים לתכנון הכולל.

זהו כאמור הפרק הראשון מתוך שלושה פרקים.
הפרק הבא יטפל בתכנון נתיב הליקוט.

תכנון נתיב הליקוט

תכנון נתיב הליקוט יהיה מתואם תמיד עם תכנון אחסנת הפריטים.

הדרך להשפיע על נתיב הליקוט עוברת דרך מיקומם של הפריטים.
צעדי איסוף הפריטים יתוכננו מין הסתם על ידי מערכת ניהול המחסן (WMS = WEARHOUS MANAGING SYSTEM) או בצורה אחרת, כך ייווצר נתיב לליקוט, נתיב בו ינוע המלקט צעד אחר צעד עד לסיום הליקוט.

באופן טבעי נדרש למקם את הפריטים בנתיב הליקוט על פי מספר מאפיינים, הדבר כשלעצמו דורש חשיבה וניתוח מוקדם – כאמור - של הנתונים שנאספו,

לדוגמה : פריטים כבדים וקשים נמקם בתחילת נתיב הליקוט, פריטים רכים וקלים סמוך לסיומו (הדבר מתייחס לליקוט עם אמצעים כמו מלקטת, עגלה וכו, הדבר ישתנה באם המלקט נושא את הפריטים על ידיו), כך נקבל בסיום הליקוט בתחתית עגלת האיסוף את הפריטים בצורה שאינם פוגעים אחד בשני.

עיקר המאפיינים שישפיעו כאמור בפרק הראשון על מיקום הפריטים בנתיב הם :
נתוני המכירות לפריט (או תחזית), משקל, גודל, אופי האריזה קשה או רכה, תנאי אחסנה מיוחדים, פעולות המשך אם נדרש, אחסנה בסביבת חלקים משלימים אם הפריט הוא חלק מסט או עץ מוצר וכדומה.

כמו כן, לא היינו רוצים לאחסן מוצר פעיל מאוד רחוק מידי מנקודת הסיום.

במילים אחרות, בדומה לעריכת הקניות בסופר מרקט, לא היינו רוצים להניח בתחתית הסל את הביצים ומעליהם את קופסאות השימורים ובקבוקי המשקה, גם לא היינו רוצים למצוא את חומרי הניקוי מעל מקרר הבשר...

בשלב ראשון נבחר את כיוון הנתיב, במקרים מסוימים ניתן לתכנן יותר מנתיב אחד, תכנון הנתיב יסיים את הליקוט קרוב לנקודת הבקרה/האריזה או היציאה והסיום.

כמו כן נדרש להשקיע מחשבה בבחירה ובתכנון נקודת הסיום.


מאפיינים לתכנון נקודת סיום הליקוט :

נקודת סיום הליקוט היא הנקודה אליה יגיע המלקט ויניח את החבילות והפריטים לאחר הליקוט, בדרך כלל זו גם הנקודה בה תתבצע בקרת הליקוט ויהיו בה אמצעי האריזה.

נקודת הסיום היא גם נקודת התחלת המשימה הבאה, נקודה זו צריכה להיות מפוקחת ונשלטת תדיר.

א. נקודת סיום הליקוט צריכה להיות ממוקמת קרוב ככל האפשר ליציאה, לרציפי הטעינה, למחסן האריזות או לכל סיום אפשרי לליקוט.
ב. נקודת סיום הליקוט צריכה להיות מסוגלת להכיל את נפח ההזמנות המלוקטת לפרק הזמן הנדרש עד לבצוע השלב הבא לדוגמה : מחסן הזמנות מוכנות, רציפי העמסה וכו..
ג. בנקודה זו תתבצע בדרך כלל בקרת הליקוט, יש לאפשר לה מרחב מספק.
ד. בנקודה זו בדרך כלל יהיו ימוקמו אמצעי האריזה כמו מכונת קשירה ומכונת עיטוף אריזות.
ה. בנקודה זו יהיו מדפסות המדבקות ותעודות הליקוט.
ו. בנקודה זו תתחיל המשימה הבאה לכן סביר שיהיו שם האמצעים הדרושים לתחילתה כמו : משטחי עץ, אריזות/עגלות וכל אמצעי אחר לצורך תחילת ליקוט.
ז. יכולות להיות נקודות סיום רבות, ניתן למקם נקודות סיום ביניים לצורך הורדת הלחץ מנקודת הסיום הסופית.

הכל לפי העניין, בליקוט פריטים קטנים נקודת הסיום יכולה להסתכם בשולחן עבודה.


מאפיינים לתכנון נתיב הליקוט :

בתכנון נתיב הליקוט יש להתייחס לזרימה הטבעית, יש לבחון את מחסן הליקוט, להתייחס לנקודת הכניסה, להבין איך הכי נכון "לזרום" ולהתייחס לזה בשלב התכנון, סדר הפריטים בנתיב יקבע למעשה את נתיב הנתיב, את הדרך, תבצע מערכת ניהול המחסנים.

א. יש להתייחס לרוחב המעברים (בהתאם לציוד הליקוט), האם לתכנן נתיב המתחיל בחוץ והולך פנימה, נתיב בו נלקט מימין עד הסוף, נחזור ונלקט משמאל ? או שמא נלקט משני הצדדים במקביל, האם עדיף להיכנס עד הסוף ולהתחיל מבפנים החוצה וכן הלאה, יש להתייחס לכך בהתאם.
ב. במידה וישנם גלריות או קומות, כאשר הליקוט אמור להסתיים למטה, רצוי לתכנן עליה קלה לתחילת הנתיב וללקט בנתיב ירידה זורם, או במקביל לפתח אמצעי להורדת הפריטים.
ג. נקודת תחילת הליקוט תהיה כל נקודה שתלוקט ראשונה ושהליקוט יהיה ממנה והלאה עד לנקודת הסיום, נתיב הליקוט כנתיב תנועה יעבור בדרך הקצרה ביותר לפריט הבא, את מיקום הפריט הבא ... אתם תקבעו.
ד. במידה וישנם פריטים האמורים להיות מלוקטים לעבודה נוספת (צריבת תוכנה, חיבור אביזר, שינוי במעבדה וכו) תכנון הנתיב אמור להסתיים במקום המתאים, הדרך לבצע זאת היא לשמר את הפריטים הדורשים שינוי סמוך למעבדה או למקום בו יבוצע השלב המשלים.
ה. אפשר לחלק את המחסן לאזורים בהתאם לאופי הפריטים המאוחסנים כך שתכנון נתיב הליקוט יסתיים בנקודות מחושבות מראש, בנקודות אלו ימתינו אמצעים מתאימים להמשך.
ו. מקובל למספר את התאים על פי סדר ההליכה, בכך לאפשר למערכת לתכנן את שלבי האיסוף.
ז. בעת אחסנת הפריטים, נדרש להבין וללמד את המלגזנים/מחסנאים את מהות ההבדל בין איתור מהיר לאיתור איטי, את משמעות השימוש בתאים, את משמעות האחסנה במקומות המיועדים, כאן המקום שבו משתלבת חוכמת ניהול האחסנה עם החשיבה על הליקוט שיבוא ועל אסטרטגיית הליקוט בכלל.

מאפיינים לתכנון פריטים בנתיב הליקוט :

בעת מיקום הפריטים, יש לחשוב על הנתיב, על כיוון ההליכה ולאור האסטרטגיה שנבחרה.

1. באזור תחילת הנתיב ימוקמו בדך כלל הפריטים הקשים ו/או הכבדים וכן ימוקמו הפריטים הגדולים, לקראת סיום הנתיב ימוקמו הפריטים ההופכיים.
2. פריטים בעלי שכיחות ליקוט גבוהה ימוקמו בנתיב הליקוט ובהתייחס לכיוון ההליכה באיתורים מהירים.
3. משטח עם כמות חלקית ימוקם לפני משטח מלא.
4. במקרים מיוחדים ניתן לקבוע איתורים קבועים לפריטים וכן לשמר רמת מלאי קבועה באיתור.
5. פריטים פעילים ביותר רצוי למקם לקראת סוף הנתיב.

תכנון נכון של מיקום הפריטים ורענונם וכן של אסטרטגיות הליקוט יאפשר ביצוע משימות מהיר ויעיל יותר, בכך, יאפשר מחזורי ליקוט רבים יותר.

הדבר יתרום באופן ישיר להוזלת עלויות, הוזלת מחירים והשבחת מוצרים, הדבר אף יתרום באופן עקיף להעלאת המכירות.

הכל תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

לסיכום פרק זה,
ישנן גישות שונות לתכנון, אך המשותף לכולם הוא גורם הזמן, ככל שהתהליכים הזורמים בתהליכים אלו בפרט, ובשרשרת האספקה בכלל, יהיו מהירים יותר, כך יוכל הארגון להשתפר, להתייעל ולהשיג יתרון מול מתחריו.

סיימנו לבצע את שלבי התכנון והנחת התשתית לבנייה ויישום אסטרטגיות ליקוט.
זהו כאמור הפרק השני מתוך שלושה פרקים.
הפרק הבא יטפל בתכנון אסטרטגיית הליקוט, בעיכובים אפשריים בתהליכים ובמשוב חוזר.

אספנו מידע מפורט על הפריטים וקבענו איך להגדיר איתורים.
סיימנו לבצע את הצעדים הראשונים לתכנון הכולל.
תכננו את כיוון הנתיב ואת נקודת סיום הליקוט.

יצירנו תשתית לתכנון אסטרטגיית ליקוט.

הגענו לליבה :

4. תכנון אסטרטגיות ליקוט :

אסטרטגיית הליקוט היא למעשה הדרך בה נתכנן ונבצע את הליקוט בצורה המהירה והיעילה ביותר לכל הזמנה והזמנה ואף לכל לקוח או פרויקט.

יש מקרים בהם נבקש ללקט לפי סדר ההליכה, יהיו מקרים בהם נעדיף דווקא ללקט על פי תאריכי הכניסה למחסן ולמלאי, יהיו מקרים בהם נבקש ללקט כך וכאלה באחרת, כל מקרה לגופו, את אסטרטגית הליקוט, נבטא על ידי אפיון ודרוג השלבים בלוג הליקוט.

לוג הליקוט הוא הקוד על פיו תתכנן מערכת הניהול פרוט המשימה ולמעשה את צעדי המלקט.

(ההתייחסות היא בעיקר לליקוט לפי הזמנות).

בדרך כלל אסטרטגיות הליקוט המקובלות הן כפי שנראה ברשימה מטה, בכל אסטרטגיה כזאת ניתן בדרך כלל להגדיר גם את ההופכי שלה, מוצגות להלן האסטרטגיות המקובלות יותר :

א. ליקוט לפי מנות/פקע"ות, אסטרטגיה זו ניתן להגדיר על פי המשתנים הבאים :
• ליקוט המנה או הסדרה הנדרשת בהזמנה.
• ליקוט לפי תאריכי התפוגה ישן/חדש קודם.
• ליקוט על פי מהדורות המוצר.
• ועוד ..
ב. ליקוט מלאי משוריין, ללקוח, לפרויקט וכו..
ג. ליקוט לפי FIFO (נכנס ראשון יוצא ראשון), ניתן להגדרה על פי מספר משתנים :
• על פי תאריך הפתיחה של המשטח.
• על פי תאריך הקליטה למלאי.
ד. ליקוט לפי המשטח עם תאריך התנועה האחרון.
• החשיבה העומדת מאחורי המגדיר היא לסיים קודם משטח שהתחיל ליקוט ממנו.
ה. ליקוט משטחים מלאים.
• ליקוט מאיתורים איטיים לפני איתורים מהירים, החשיבה היא למנוע ליקוט של פריטים בודדים כשאפשר ללקט מארז, כך ניתן יהיה להשלים את הליקוט בפחות צעדים.
ו. ליקוט פריטים/קרטונים.
• ליקוט השולח בד"כ את המלקט ללקט קודם מאיתורים מהירים ולפי סדר ההליכה.
ז. ליקוט לפי סדר הליכה.
ועוד..


להלן דוגמא (באדיבות אשבל טכנולוגיות, מתוך מערכת ניהול המחסנים של תוכנת הפריוריטי) כאן ניתן לראות את מכלול האפשרויות מהם נבנה לוג הליקוט לכל אסטרטגיה :

הערה : הרעיון על פיו נבנית אסטרטגיה למשימת ליקוט דומה ביסודו בכל המערכות.

קוד
אסטרטגיה תאור אסטרטגיה
001 ראשית
מספר שלב תאור שלב
1 פק'ע המיועדת לספק את ההזמנה לפני פק'עות שלא קשורות להזמנה כלל
2 פק'ע המתאימה למהדורת המוצר בשורת ההזמנה לפני פק'עות עם מהדורת מוצר שונה
3 מלאי המשוריין עבור הלקוח לפני מלאי אחר שזמין למכירה/ניפוק.
4 משטחים עם גיל DC גבוה תחילה
5 משטחים פתוחים תחילה
6 פק"ע/מנה עם תאריך תוקף מוקדם לפני פק"ע אם תאריך תוקף מאוחר יותר
7 פק"ע/מנה עם דרגת איכות נמוכה לפני פק"ע עם דרגת איכות גבוהה
8 פק"עות סגורות לפני פק"עות פתוחות
9 פק"עות עם תאריכי סגירה מוקדמים לפני פק"עות עם תאריכי סגירה מאוחרים
10 פק"עות עם תאריכי פתיחה מוקדמים לפני פק"עות עם תאריכי פתיחה מאוחרים
11 אם קיימים משטחים מלאים הם ילוקטו מאיתורים מהירים לפני איתורים איטיים
12 לפי סדר הליקוט של האזורים שנכללים באזור העל
13 לפי מהירות המוגדרת לאיתור, מהירות A לפני B לפני C
14 מלאי שאינו ממושטח ילוקט לפני מלאי ממושטח
15 משטחים עם תאריך פתיחה ישנים תחילה
16 ליקוט מאיתורים שבהם הכמות קטנה לפני איתורים שבהם הכמות גדולה
17 מלאי בסטאטוס עם עדיפות באספקה נמוכה לפני מלאי בסטאטוס עם עדיפות באספקה גבוהה
18 המחסן בו המוצר בדרך כלל מאוחסן לפני המחסנים האחרים
19 ליקוט מאיתורים עם סדר ליקוט נמוך לפני איתורים עם סדר ליקוט גבוה
20 ליקוט ממשטחים עם ת. תנועת מלאי אחרון גבוה לפני משטחים עם תאריך מוקדם יותר
הלוג המופיע מעלה הינו בסיס לתכנון אסטרטגיית ליקוט, כאמור, ניתן למעשה לקבוע ולהנחות את המערכת איך "לבנות" את נתיב הליקוט הנדרש לכל משימה בעזרת בחירה ודרוג המשתנים באסטרטגיה הנבחרת.

להלן דוגמא לבחירת שלבים ולשימוש באסטרטגיית ליקוט (מתוך תוכנת הפריוריטי) :


מכאן ולהלן דוגמא מעשית לבחירה ושימוש באסטרטגית ליקוט :
לקוח המלקט באופן קבוע פריטים בודדים, ביקש לקבל 12 יח' מהפריט.
על פי סידור המלאי - בצילום הרצ"ב - רואים כי המלאי מחולק ל 4 משטחים, 3 משטחים של 6 יח' כל אחד ומשטח אחד של 4 יח'.
להלן תמונת המלאי לפריט:

בליקוט 12 יח' מהפריט היינו מלקטים באופן טבעי שני משטחים של 6 יח' כל אחד ובנתיב הכי קצר להשלמת המשימה.
בעת יצירת משימת הליקוט באסטרטגיה הקבועה ללקוח רואים כי המערכת מנחה ללקט באופן לא יעיל בעליל, ראו את הדוגמא הבאה :


המשימה מנחה לבצע את הליקוט בשלושה צעדים, לא די בזאת, היא גם גורמת למלקט לפרק משטח וללקט ממנו.
אותה משימה בהגדרה והפעלת אסטרטגיה נכונה תראה כך :


אנו רואים כי אסטרטגית ליקוט מתאימה יצרה ליקוט עם שני צעדים בלבד, לא זו בלבד שגם לא נדרשנו לעבודת פרוק מיותרת! תארו לעצמכם עשרות משימות כאלה ביום.
כמובן שדוגמאות כאלה לא חסרות, הדבר מלמד כי בחירת האסטרטגיה הנכונה לכל לקוח ולעיתים אף לכל משימה היא בחירה משמעותית, בחירה המשפיעה על היכולת לבצע ולעמוד במשימות.
הדבר מלמד גם על רמת התכנון והניהול הנדרש.
שימוש באסטרטגיה נכונה לליקוט ובצוע המשימה באופן יעיל הינה תוצר של חשיבה ותכנון מתאים.
גם כאן, כמו בכל תהליך אחר, היו יש ויהיו תקלות ועיכובים.
נעבור על חלק מהדברים, על הניסיון למנוע ועל הדרך לצפות ולנסות לטפל בהם.

3. עיכובים אפשריים :
במקביל למשימות הליקוט מתקיימות משימות ותהליכים משלימים.
כלל התהליכים, אלו הבאים לפני ותוך כדי הליקוט יחד עם פעולות האחסנה ותחזוקת המלאי, מקיימים יחד מנגנון שכל האטה או עצירה בו יכולים ומשפיעים על יעילותו ובכך על יכולתו לעמוד במשימותיו.
כל תכנון חייב להתייחס לכלל המרכיבים בשרשרת, לכל מרכיב נדרשת הקצאה נכונה של משאבים, טיפול לא נכון או אי התייחסות עלול לגרום לעיכוב, מילא עיכוב אבל לאלה יש נטייה לקרות בדיוק ברגעים הקריטיים.
די בכך שלא יתבצע רענון מלאי (ייזום או חם) כל משימת ליקוט תארך זמן רב יותר באופן משמעותי, תפוקות ירדו, במקרה הטוב בכדי להשלים את משימותיו ישקיע הארגון שעות אדם ומכונה נוספות, במקרה הרע יפגע השירות - קריא - לקוחותיו.
במידה ולא תתבצע בזמן קליטה למלאי, או שהמלאי לא יעבור למדפי הליקוט קשה יהיה לשמור על אותה יכולת לבצע משימות.
בתכנון יש לקחת בחשבון ולצפות את מסת הפעילות על רצפת הליקוט והתפעול, תזמון לא נכון יגרום לעצירות רבות בתהליכי העבודה, אחסון מספר פריטים פעילים במעבר אחד עלול לגרום ל"פקקי תנועה".
מיקום רחוק מידי של פריטים פעילים מאוד יהיה בזבוז זמן משווע בריצות הלוך ושוב אליו.
נדרש כמובן לקחת בחשבון את נהלי הבטיחות, כל תאונת עבודה ובמיוחד ברגעי הלחץ תעצור באופן מיידי את הפעילות לזמן ארוך.

לסיכום, עיכובים לאורך שרשרת האספקה עלולים להיגרם ממספר סיבות :
1. המתנה, כל זמן שהמוצר לא בתהליך התורם לתצורתו ומיקומו הסופי - מהווה עיכוב מיותר, לעיתים זמני ההמתנה בין התהליכים אורכים אף יותר מזמן התהליך עצמו.
2. פעולות מקבילות, ישנם תהליכים המבוצעים שלב אחרי שלב באופן סידרתי, יש לבחון את האפשרות לבצע פעילויות במקביל באופן סימולטני, הדבר דורש ראיה מרחבית, תזמון וניהול מתאים.
3. חזרה על אותו שלב, נהוג לעיתים לחזור על שלב לביקורת, נדרש לבדוק האם ניתן להגיע לאיכות גבוהה מבלי לחזור על התהליך.
4. בירוקרטיה, נהלים ביורוקרטים וישום תקנות בין ובתוך המרכיבים גוזלים זמן רב, יש לוודא חשיבותם מול הזמן שהם תופסים.
5. מידע חסר או שגוי בתוך הארגון ובין המחלקות או התחנות בשרשרת ייצור אי וודאות וחוסר יכולת לראות את התמונה הנכונה.
6. שיתוף פעולה מוגבל בין הגורמים השונים בשרשרת.
7. אי דיווח על כשלים במערכות ובכלים, טיפול לא נאות בציוד, תחזוקה לקויה או תחזוקת שבר, כל אלה ועוד..
8. חוסר מקצועיות, אנשים מקצועיים ומיומנים פועלים במהירות רבה יותר וביעילות טובה יותר, הם משיגים את התוצאות הטובות ביותר, על כל עובד לדעת את תפקידו הספציפי ולבצע אותו על הצד הטוב ביותר.
9. מניעת צווארי בקבוק, יש לאתר ולבדוק בכל זמן ומקום מה ניתן לעשות בכדי למנוע אותם.
10. צמתים בנתיב, נסו להימנע מהם בתכנון, חישבו היכן נקודות המפגש בין מלקטים למלקטים, בין מלקטים למלגזנים, בין כניסת פריטים ליציאת פריטים וכן הלאה בכל נקודות החיכוך האפשריות.
11. מסלולים פנויים, סדר וניקיון.
12. איתור דינמי של גורמים קריטיים בשרשרת האספקה וטיפול בהם מראש.
ניהול שוטף של גורמים קריטיים יקצר את זמן המחזור בשרשרת האספקה, לדוגמא : ניהול משימות ולוח זמנים, ניהול זרימת החומרים, ניהול כוח האדם, ניהול תחנות העבודה, ניהול זרימת המידע, תזמון אירועים, ועוד..

4. משוב – היזון חוזר.
תכנון ויישום שיטות האחסנה ואסטרטגיות הליקוט מחייב להכשיר את כוח האדם והמנהלים המפעילים את המערכת.
כל צעד דורש הטמעה וליווי עד למציאת המצב המיטבי, הדבר מחויב, אנו נתקלים תדיר בתהליכים לא מתאימים שקשה ולעיתים אף לא ניתן לבצעם על פי תכנון המקור.
דוגמה מהחיים – תהליך העברת משטח דרש בתכנון המקורי לסרוק את איתור המקור, לאחר מכן את איתור היעד, לאחר מכן את המשטח.
המחסנאי היה מבצע בפועל את הפעולה הבאה : סורק איתור מקור > סורק משטח > מקבל שגיאה כי לא סרק את איתור היעד, הסמן היה עובר אוטומטית לאיתור היעד והמחסנאי היה סורק אותו.
הדבר הנדרש לתיקון הוא (כמובן להיתקל בזה ולהבין שנדרש תיקון) : סריקת המשטח > איתור המקור יתקבל אוטומטית, העברה פיסית ליעד וסריקת איתור היעד.
בדוגמה הר"מ העובד מצא פתרון עוקף, לא תמיד הבעיה (האינטרפט) מגיעה למתכנן, לא תמיד המתכנן מגיע לבעיה.
עליכם לעבור על השלבים, לעקוב אחר היישום, לעודד את מפעילי המערכת להצעות שיפור וייעול, לאסוף נתונים וליישמם.
קיימו ישיבות צוות מקצועיות וקיימו תהליכי משוב לשיפור מתמיד.

לסיכום שלושת פרקי הכתבה :
התייחסות נכונה לשלבי הביצוע, לתכנון וליישום שיטות העבודה, לניהול נכון ולהשגת היעדים, יתרום ליצירת יכולת המהווה זרוע אמיתית לארגון המבקש לעמוד ביעדיו ולייצר לעצמו יתרון מול מתחריו.
תכנון האחסנה ואסטרטגיית הליקוט הינם חלק בשרשרת האספקה.
שרשרת שחוזקה הוא כחוזק החוליה החלשה שבה.

שעיה כליף
בנדור לוגיסטיקה בע"מ.

http://www.bendor.co.il/תכנון-אחסון-ובניית-אסטרטגיות-ליקוט.html
תוויות:
לא אהבתי (0)
כדי להגיב למאמר זה עלייך להתחבר למערכת: אני מחפש/ת עבודה | אני מעסיק/ה
אין תגובות למאמר זה.